זו אינה טעות. זו אינה תפילה לטינית עתיקה או שורה שנותרה חרותה על בנין רומי עתיק.
זוהי השורה הראשונה של: Winnie Ille Pu תרגום ללטינית של ספרו המפורסם של
א. א. מילן: 'פו הדוב'.
התרגום נעשה אולי כתרגיל מבריק בלטינית ע"י הרופא היהודי-הונגרי הפליט, לנרד שנדור Lénárd Sándor (אלכסנדר לנארד 1910-1972). לראשונה, ספר שלא בשפה האנגלית, הפך למומלץ ע"י ה'ניו יורק טיימס'.
סיפור חייו של לנרד מרתק. הוא נולד בבודפסט ובגיל עשר הוריו עקרו לווינה, שם למד רפואה. מלבד הלימודים, התמסר לפעילויות ספורט, טיולים ונגינה בפסנתר של יצירות באך בעיקר. במהלך חייו, הוא פרסם מאמרים וספרים בשפות רבות: הונגרית, אנגלית, גרמנית, איטלקית ולטינית. בשנת 1936 הוא נישא בווינה לגרטה קוסט ונולד להם בן אחד.
עם סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית ב- 1938, ברח לנרד לאיטליה. וכנראה שהספיק להתגרש טרם עזיבתו. ברומא עבד כרופא ולא נתפס ע"י הפשיסטים. הוא לימד אנגלית את מנהיג המחתרת Pietro Ferraro. למחתרת האנטי-פשיסטית הייתה יד אמיצה בהסתרתו.
את שעותיו הפנויות הוא בילה בלימוד לטינית בספרית הוותיקן. אשתו השנייה הייתה מבית אציל: איטלקייה בשם: אנדרייטה ארבוריו די-גאטינרה.
לנארד ואשתו אנדרייטה ברומא
(מקור: אתר @LITER)
אחיו של שנדור לנארד מת במחנה ריכוז גרמני ואחותו הצליחה להגיע לחוף מבטחים באנגליה.
בשנת 1951 החליטו בני הזוג לנדוד לברזיל.
לנארד בברזיל
(מקור: אתר משפחת לנארד)
התכתבתי עם מספר חוקרים ביניהם: הלגה צ'אנג-לנרט (כתבה ניתוח פילולוגי-ספרותי-היסטורי על לנרד שתרגם בעצמו את סיפורו האוטוביוגרפי לשלוש שפות), והעיתונאי והסופר תושב בודפסט, אישטוון קולצ'אר István Mihály Kulcsár, בנו מאשתו הראשונה של פרופ' שלמה קולצ'אר, לשעבר מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בתל השומר, הרופא שבדק את כשירותו הנפשית של אייכמן לפני המשפט). לדעתם, הסיבה לגירושיו של לנארד מאשתו הראשונה האוסטרית, הייתה קרוב לוודאי, אי רצונה לעזוב את אוסטריה. עזיבתו לאחר המלחמה לברזיל דווקא, נבעה כנראה מרצונו להתרחק מאירופה עד כמה שאפשר, כמו שעשו רבים אחרים, יהודים ונאצים...
בתחילה התפרנס שם כאח-חובש, מורה לשפות ומתמטיקה (לימד כורי עופרת צרפתית), וכנגן יצירות של באך. שנדור הזדהה לבטח עם הרופא אלברט שוויצר שניגן יצירות באך בפרובינציה אפריקנית.
לנארד מנגן בדונה אממה בברזיל
(מקור: אתר משפחת לנארד)
רישיונו הרפואי של לנרד הותנה בזה שילך לעבוד כרוקח-מיילד, בפרובינציה מרוחקת-בדונה אממה (סנטה קתרינה), שם נשארו בני הזוג עד מותם.
לנארד ליד ביתו בדונה אממה, ברזיל
(מקור: אתר משפחת לנארד)
תרגום הספר המפורסם ללטינית על וויני הדוב, נעשה רב-מכר.
הוא המשיך לפרסם מאמרים וספרים כאמור בנושאי רפואה, תרבות והיסטוריה. מדוע תרגם לנרד דווקא ספר ילדים זה? אמנם עותק של הספר ליווה אותו במהלך נדודיו, אך קיימת אולי סיבה פסיכולוגית-רפואית: פו הדוב מתואר ע"י חוקרים רבים כסובל מתסמונת היפראקטיבית (ADHD). ואולי באופן לא מודע, הוא חשב על יצירתו של רופא אחר, הפסיכיאטר הגרמני ד"ר היינריך הופמן (1809 –1894): Struwwelpeter (בתרגום לעברית: "יהושע הפרוע") שנחשבת כתיאור הספרותי והרפואי הראשון של תסמונת הדיסלקציה, חוסר תשומת הלב ויתר-פעילות בילדים.
המקור של 'יהושע פרוע'
פרסומו של לנרד כסופר גם בא לו מספרו "העמק של הדוב הלטיני" (1965) וכן" אומנות הבישול הרומאי" שהתפרסם שנה אחר כך.
ספרו של לנארד: 'עמק בסוף העולם וסיפורים אחרים'
לנארד התכתב עם הסופר, המשורר והמבקר הבריטי ניצול קרבות השוחות במלחמת העולם הראשונה, רוברט גרייבס , ידידם של זיגפריד ששון ווילפרד אוון מביה"ח להלומי קרב קרייגלוקהרט בסקוטלנד.
גרייבס כתב את הביוגרפיה המרתקת של לנרד כמבוא לספרו של האחרון על "העמק של הדוב הלטיני". גרייבס החל את המבוא הביוגראפי של לנרד באומרו שרבים מבני דורו של לנרד ההונגרים, היו פוליגלוטים. זה היה נכון גם לגבי אירופאים מבני אומות אחרות, ובמיוחד היהודים שבהם. גרייבס ציטט את לנארד שכתב לו על ימיו כפליט ללא דרכון, שיצר לו "בועה" בוותיקן, בה חקר פרקים בהיסטוריה הכללית ובהיסטוריה של הרפואה. גרייבס כתב שעוד לפני שכוחות הברית פלשו לאיטליה, הצטרף לנארד לגרילה האיטלקית, ואח"כ עזר לצבאות הברית בענף המלחמה הפסיכולוגית, ויותר מאוחר, צורף לנארד, לייעץ למשרד התביעות האמריקני ולשירות האמריקני לזיהוי חללים (למעשה כאנתרופולוג-פתולוג משפטי).
רוברט גרייבס
(מקור: www.goodreads.com)
חלקו של לנארד בשירותו עבור בנות הברית, מזכיר לי רופא אחר שתיעל את כישוריו הרפואיים במלחמת העולם השנייה:
אלפרד דבלין (1878-1957), שלמד רפואה בברלין ובפרייבורג, התמחה בפסיכיאטריה ונהג לעבוד בקרב השכבות העניות. ספרו המפורסם ביותר: "ברלין אלכסנדר-פלאץ ", פורסם ב-1929.
אלפרד דבלין (מקור: ויקיפדיה)
ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ברח דבלין מגרמניה הנאצית כמו סופרים ואמנים יהודים רבים. שלוש שנים לאחר מכן הוא התאזרח בצרפת ושנה לאחר מכן, כשהיגרו הוא ואשתו לארה"ב, הם התנצרו. לאחר המלחמה הוא חזר לגרמניה ומונה לכהן כיועץ ספרותי לצבא צרפת על אדמת גרמניה, אך למעשה תפקד כקצין מודיעין. סיפוריו בעלי האופי הפסיכולוגי נעשו פופולארים ביותר.
שלט זיכרון על קיר ביתו של לנארד בבודפשט בכתובת: Erzsébet Boulevard No 23
( מקור: אתר ויקיפדיה בהונגרית)