על רופא הילדים דר' עוזי רביב, שהלך לעולמו בגיל 93

משה פינסוד זוכר את עוזי בעת שעברו את קורס קציני הרפואה. אני הכרתי את עוזי בכנס, ומאז נפגשנו לאורך השנים מספר פעמים, ובכול פעם העניק לי קובצי שירים ומאמרים מפרי עטו. הוא עבד בזמנו בבית החולים 'וולפסון' בחולון, והיה ער מאוד לנעשה ברפואה, בהיסטוריה ובאתיקה. עוזי היה חביב, מעניין, שנון וצנוע.

"עוזי היה חבר שלי. מוותיקי התנועה המאוחדת, איש של עקרונות, ערכים ומידות טובות. רופא אוהב אדם  חבר אמיתי. הוא בהחלט יחסר לי. מחבק את עמירם". כך כתב לי ערן דולב.

דר' עוזי רביב מקבל זריקת חיסון נגד קורונה

כך נכתב בדף הפייסבוק של ביה''ח 'וולפסון' בחולון ב- 23 בדצמבר 2020:

"דר' עוזי רביב, רופא ילדים בן 89 וגימלאי של ביה"ח וולפסון, קיבל היום את החיסון כנגד קורונה בליווי המסור של מנהל אגף הילדים שלנו, פרופ' אילן דלאל. ד"ר רביב אמר "הייתה לי כאן קבלת פנים כל כך מחממת את הלב! במקום לנסוע עד היכל שלמה ולחכות בתור ארוך. אני שמח ומרגיש בטוח, ונהניתי לפגוש את כל חבריי מוולפסון".

בנו של עוזי התקשר אלי כאשר אביו נפל ושבר את ירכו. דיברנו על אפשרויות השיקום וקיוויתי שיגיע לשיקום ולהחלמה בבית החולים "רעות". אך זה לא קרה. אחיו של עוזי, פרופ' עמירם רביב, הביא לי את ספרו של אביו עוזי שבו הוא מתאר את חייו ועבודתו לאורך השנים. הספר: 'אילו ידעתי קודם' - יצא לאור בשנת 2012 בהוצאה לאור של איתי בחור, וכך נכתב על הספר באתר: "ד"ר עוזי (עוזיאל) רביב, רופא ילדים בדימוס, פרש לגמלאות לאחר 45 שנים בעבודה קלינית בבית־חולים 'צהלון' ביפו ולאחר מכן בבית-חולים ע"ש אדית וולפסון בחולון, אליו עבר בית־החולים הממשלתי ‏ביפו ב־1980.

בשנות לימודיו בפקולטה לרפואה של 'הדסה' והאוניברסיטה העברית בירושלים הוא ‏כתב בעיתון 'דבר' ושלוחותיו, רשימות על חיי הסטודנטים בירושלים ('טור הסטודנט' בעיתון 'דבר') וגם ‏רשימות על נושאים רפואיים. המשך הכתיבה העיתונאית שלו נעשה לאחר גמר התמחותו ברפואת ‏ילדים, כאשר החל להופיע 'עצמאי־טון' – עיתונם של הרופאים העצמאיים של 'מכבי שירותי בריאות' בו ‏הוא כותב עד היום. כמו כן, כחבר בעמותת ידידי בי"ח וולפסון, הוא היה נציג העמותה בעיתון של בית ‏החולים וגם כתב בו במשך שנים, עד לסגירת העיתון.‏ הרשימות והמקאמות שבספר הן פרי כתיבה זו והן עוסקות בחוויות ממקצוע רפואת הילדים וגם ‏בזיכרונות נוסטלגיים מזוקקים.‏

פורסם ב'העיתון שלנו' - מגזיו המרכז הר]ואי ע''ש אדית וולפסון - גיליון 15 - אוגוסט 2012

אזכור אותו לתמיד ואנצור את תדפיסי מאמריו ושיריו.

מצאתי שני מאמרים שהיה שותף להכנתם:

Aladjem M, Boichis H, Hertz M, Herzfeld S, Raviv U. The conservative management of vesicoureteric reflux: a review of 121 children. Pediatrics. 1980 Jan;65(1):78-80. 

Somekh E, Fried D, Hanukoglu A, Raviv U. Diagnosis of acute interstitial nephritis: is a kidney biopsy necessary? Pediatrics. 1982 Apr;69(4):505. 

שיר מפרי עטו של עמירם רביב, אחיו של עוזי.

אוּלטְרׇאקְרֶפִּידֵרְיׇאן                    Ultracrepidarian 24.4.23

שִׁמְעוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם מֵהַתְחָלָה

אֵיךְ הִרְכִּיב בִּיבִּי אֶת הַמֶּמְשָׁלָה.

אֲבָל רֵאשִׁית, לְכָל מִי שֶׁמִּתְעַנְיֵן

אַצִּיג מֻשָּׂג לֹא מֻכָּר, אַךְ מְעַנְיֵן.

אוּלטְרׇאקְרֶפִּידֵרְיׇאן - הוּא חֲסַר יְדִיעָה

שֶׁמִּתְעַקֵּשׁ בְּכָל זֹאת לְהַבִּיעַ דֵּעָה.

מֵילָא אִם הָיָה לוֹ מֻשָּׂג קַל לְפָחוֹת

יָכוֹל הָיָה לְהַסְבִּיר וְלִפְסֹק הֲלָכוֹת.

גַּם כְּשֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה אוֹ מֵבִין בַּנּוֹשֵׂא

הוּא בְּהִתְלַהֲבוּת אֶת דְּבָרָיו נוֹשֵׂא.

הֵעָדְרָם שֶׁל יֶדַע וּמֻמְחִיּוּת בַּנַּעֲשֶׂה

לֹא יִמְנְעוּ מִמֶּנּוּ אֶת שְׁאִיפָתוֹ לְכִסֵּא.

לְאַחַר שֶׁהִסְבַּרְנוּ אֶת הַמֻּשָּׂג הַמְּתָאֵר,

אֶת עֶקְרוֹן הַמִּיּוּן לְשָׂרִים תּוּכְלוּ לְשַׁעֵר.

רְאוּ לְפִי אֵיזֶה שִׁקּוּל בִּיבִּי אוֹתָם מִנָּה

וְהִפְקִידָם עַל נִהוּל מֶמְשֶׁלֶת הַמְּדִינָה:

לֹא יֶדַע, לֹא תְּבוּנָה אוֹ חֲשִׁיבָה נְאוֹרָה

מְהַוִּים עֲבוּר בִּיבִּי קְרִיטֶרְיוֹן לִבְחִירָה.

נֶאֱמָנוּת עִוֶּרֶת וְצַיְתָנוּת בְּלִי מְבוּכָה

יְקַבְּלוּ הֶכְשֵׁר מִבִּיבִּי וּמֵהַמִּשְׁפָּחָה.

כָּךְ שֶׁכְּשֶׁרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה מְמַנֶּה שָׂרִים

חָשׁוּב שֶׁלִּפְקֻדָּתוֹ תָּמִיד הֵם סָרִים.

כִּי אוּלטְרׇאקְרֶפִּידֵרְיׇאן בִּתְחוּם הַתַּפְקִיד

לֹא יְשַׁנֶּה לְבִיבִּי וְלַמִּשְׁפָּחָה, הֵן כֻּלּוֹ פָּקִיד.

הָעִקָּר הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁל כָּל שַׂר וְשָׂרָה

לְבִּיבִּי הַשַּׁלִּיט, לִבְנוֹ וְלַמַּלְכָּה שָׂרָה.

ORIGIN OF ULTRACREPIDARIAN

First recorded in 1800–20; from Latin ultrā crepidam (also suprā crepidam ) “above the sole, beyond the sole,” from adverb and preposition ultrā (see origin at ultra-) + Latin crepidam (accusative singular of crepida ) “sole of a shoe, shoe, sandal” (re-formed from Greek krēpîd-, stem of krēpís “man's high boot, half boot, shoe”) + -arian; in allusion to Pliny the Elder's adaptation of the retort that the Greek painter Apelles (360?–315? b.c.) made to a cobbler who was critiquing Apelles' work, nē suprā crepidam sūtor jūdicāre “let the cobbler not judge above the sandal”; cf. the English proverb “let the cobbler stick to his last”

DECRIPID או DECRIPIT הינו באנגלית גם old, worn out, shabby, creaky, tired, decaying,fragile.     

הַכְּבִידָה הִתְעַצְּמָה,

אוֹ הַגְּרָבִיטַצְיָה הֶחְמִירָה

אוּלַי זוֹ הַהִתְחַמְּמוּת הַגְּלוֹבָּלִית,

וְאוּלַי זוֹ הַמֶּמְשָׁלָה הַטָּרָלָלִית?

יִתָּכֵן שֶׁקָּשׁוּר לְפִגְעֵי הָאַקְלִים

וְגַם כָּךְ, הַחַיִּים לֹא קַלִּים.

וְאֶפְשָׁר שֶׁגַּם, נְסִבּוֹת הַגִּיל,

גָּרְמוּ לַמַּצָּב הַבִּלְתִּי רָגִיל.

יִתָּכֵן שֶׁהַכַּדּוּר נוֹטֶה עַל צִדּוֹ

כִּי גִּלָּה מִזְּמַן שֶׁאָנוּ לֹא בַּעֲדוֹ.

יֵשׁ הַחְמָרָה שֶׁל הַגְּרָבִיטַצְיָה!

אוּלַי זוֹ מִין תַּשְׁנִית- מוּטַצְיָה.

הַתּוֹפָעָה הַזֹּאת מְאֹד בְּרוּרָה

נִכֶּרֶת כָּאן הַשְׁפָּעָה יְשִׁירָה.

נְפִילָה תְּרוּעָה = שְׁבָרִים,

וּמִי אֶתְכֶם יוּכַל לְהָרִים?

כִּי זֹאת לָדַעַת, מַהֲמוֹרָה

הִיא פֶּתַח וַדָּאִי לְכָל צָרָה.

וּבְדֶרֶךְ, שִׂימוּ לִבְּכֶם לַבּוֹרוֹת

פֶּן תִּהְיֶה זוֹ בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת.

בִּזְמַן צְעִידָה, מוּעָדִים לִמְעִידָה,

קְחוּ בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת עָצְמַת הַכְּבִידָה.

נַדְגִּישׁ, זוֹ בְּבֵרוּר הַשְׁפָּעַת הַכְּבִידָה

שֶׁמַּמָּשׁ לָאַחֲרוֹנָה הִכְבִּידָהּ יָדָהּ.

אָכֵן הַמַּצָּב הוּא שֹׁד וָשֶׁבֶר

חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל כָּל אֵבֶר.

הַבִּיטוּ, שִׂימוּ עֵינֵיכֶם לָרִצְפָּה

לְבַל תִּמְעֲדוּ עַל אֵיזוֹ אַסְקֻפָּה.

חָשׁוּב לְהַגְבִּיר זְהִירוּת וּמוּדָעוֹת

פֶּן בְּיֹקֶר מַמָּשׁ תַּעֲלֶה הַטָּעוּת.

וּכְבָר נֶאֱמַר עַל הַצּוֹעֵד לְאִטּוֹ

שֶׁאִם לֹא יֵחָפֵז, יַגִּיעַ בְּעִתּוֹ.

כִּי אִם תִּמְעֲדוּ אֵלַי נְפִילָה

לֹא תַּעֲזֹר לָכֶם כָּל תְּפִלָּה.

עמירם רביב, יוני 2024