top of page
Search
Writer's pictureאבי עורי

על ההיסטוריה של מרכז השיקום בתל השומר

אתחיל בהיבט אישי.

 

אמנם אומרים שתמונה שווה אלף מילים, אך אוסיף מספר הסברים לקוראים המסורים.

התמונה למטה צולמה לפני אחד מצריפי מרכז השיקום בתל-השומר, בסוף שנות ה-60 או בתחילת שנות ה- 70. בדרום, לאורך כל תעלת סואץ, לחם צה"ל במלחמת ההתשה שלאחר מלחמת ששת הימים. באותה תקופה הייתי סטודנט לרפואה, ועבדתי בלילות כאח/חובש במרכז השיקום ובמחלקות אחרות. מרכז השיקום היה תחת ניהולו של פרופ' ארנסט ספירא, מייסד המערך האורתופדי והשיקומי בביה"ח, שניהל גם את שתי מחלקות האורתופדיה. הקשר בין שר הביטחון משה דיין, פרופ' חיים שיבא מנהל ביה"ח תל השומר ופרופ' ארנסט ספירא היה הדוק עוד ממלחמת העצמאות. בצריף המצולם, לימים המחלקה לשיקום נפגעי חוט השדרה, עשיתי את התמחותי ברפואה שיקומית אחרי מלחמת יום-כיפור.



להלן זיהוי המצולמים בתמונה מימין לשמאל: פצוע מאושפז על כיסא גלגלים (ישן וכבד),

יעקוב צלם המכון הפתולוגי וביה"ח, אדם זוסמן, ניצול שואה ואחראי על הנגרייה שהייתה חלק מהתעסוקה הטיפולית לנכים המאושפזים, שר הביטחון משה דיין, פרופ' חיים שיבא, פרופ' ספירא ואיש צבא לא מזוהה. (צילום: ארכיון תל השומר) אין ספק שהשלישייה במרכז התמונה השפיעה עמוקות על תחומים שונים במדינה במשך שנים רבות.

בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל בין השנים 1917-1948, אפשר לומר,  שכמעט לא היו שירותי שיקום רפואיים. כנראה שהאנגלים העבירו את הנפגעים שלהם לטיפול באנגליה. היו אז בארץ מעט מוסדות שטיפלו בנכים: "בית האינוולידים" בתל-אביב, "בית פינסטון" ברמות השבים, ובביה"ח "הדסה" בהר הצופים פתח פרופ' אמיל אדלר, בשנת 1940 יחידת שיקום צנועה. אך הדחיפה האמיתית בנושא השיקום באה לאחר מלחמת השחרור. חיים שיבא ודוד בן-גוריון החליטו לרכז את חיילי צה"ל שנפצעו במלחמה בביה"ח תל-ליטוינסקי (לימים ביה"ח תל השומר) לאחר שתחילה אושפזו בירושלים, יפו ונס-ציונה. מספר ביתנים יוחדו לשיקום קטועים ומשותקים. בן-גוריון ושיבא הזמינו מספר יועצים יהודים מאנגליה לסיוע בהקמת המרכז. פרופ' ארנסט ספירא נשא בעול הקמת המערך האורטופדי והשיקומי בתל-השומר, לאחר שנות עבודה רבות בקופת חולים ובביה"ח "בלינסון". בשנת 1952, הצטרף לדר' ספירא בתל השומר, דר' רלף ספירו, רופא יליד פולין שהגיע ללמוד את הרפואה והרפואה השיקומית באנגליה, בשנת 1937. הוא למד ועבד עם דר' לודוויג גוטמן במרכז הלאומי האנגלי לשיקום נפגעי חוט השדרה. בשנת 1954 עזב את תל השומר והחל לעבוד במוסדות מלב"ן שטיפלו בהמוני החולים והנכים שעלו לארץ. לימים עבד דר' ספירו באיכילוב ובאסף הרופא.


חדר ההמתנה בצריף השיקום בתל השומר שנשרף באמצע שנות ה-70 (צילום: ארכיון תל השומר)

רופאים אלו הקימו את התשתית יש מאין. תל-השומר הפך למרכז השיקום המרכזי של צה"ל ומשרד הבריאות, "בית פינסטון" ברעננה הפך להיות "בית לוונשטיין" בבעלות קופת החולים הכללית. המחלקה בביה"ח הדסה הייתה זמן רב המחלקה השיקומית האקדמית היחידה, בית-לווינשטיין ותל-השומר הצטרפו להוראה השיקומית רק בשנת 1966. במשך כמה שנים גם המחלקות השיקומיות בבתי החולים העירוניים של תל-אביב, נשאו בעול הטיפול בנכים. מאוחר יותר, נפתחה בחיפה מחלקת שיקום כללי בבית החולים רוטשילד (היום: בני-ציון). רק בשנת 1955 הוקם מרכז השיקום בתל השומר שנבנה במודל "מערבי" מודרני. כאמור, שיבא, ספירא והלר, נתנו דחיפה סופית להתהוות המרכז. את הדברים האלה על הקמת המערך הרפואי-שיקומי בשנות המדינה הראשונות, הטיפול בנכים בשנות המערכה לעצמאות ובעשור הראשון של המדינה, כתבתי במקור עבור כתב העת ההיסטורי: "עלֵי זיִת וחרב" שעורך: ניר מן.  

כאשר ראיינתי לפני חמש שנים את אריה פינק שניהל במשך 22 שנה את אגף השיקום במשרד הביטחון (פינק נפטר לפני כחודש בגיל 99), הוא נזכר לפתע בדמות נשכחת, הרופא הראשי הראשון של האגף, ד"ר יהואש גורדון, אך לא זכר הרבה מפעילותו או מעבודתם המשותפת. פינק מעיד שדר' גורדון היה מקצוען אמיתי בתחום שיקום הנכים:

"כשאני התחלתי באגף השיקום, המנהל היה יהואש גורדון, אני רק זוכר שבימי העצמאות הוא היה מופיע עם כל המדליות שקיבל על שירותו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה". על ד"ר יהואש גורדון, הרופא הראשי של אגף השיקום ומנהלו הראשון של מרכז השיקום בתל השומר, אתם יכולים לקרוא כאן בבלוג ברשימה נפרדת.

אצטט כאן רק על פעילותו של דר' גורדון באגף השיקום של משהב"ט, מספרו של דני נדב: "בדרכי שיקום: אגף השיקום במשרד הביטחון1948-2005", ההוצאה לאור, משרד הביטחון  2008:

 

"בראש המנגנון הרפואי של מחלקת השיקום באגף כוח אדם עמד למן 1952 רופא מוסמך ראשי. ד"ר יהואש גורדון היה הראשון בהם... בספטמבר 1952 מונה ד"ר יהואש גורדון, רופא שהשתלם ברפואה שיקומית באנגליה, ליועץ רפואי לאגף כוח אדם ועסק בנושאים הרפואיים של המחלקה לשיקום בהתאם לתקנות הנכים [טיפול רפואי] תש"י 1950.

תפקידו כלל גם מתן חוות דעת רפואיות לקציני התגמולים בדבר הקשר בין נכות או פטירה של חיילים ובין שירותם הצבאי...".

בהמשך הספר נכתב: "ביטוי מובהק של מגמת ההתמקצעות הגוברת של מחלקת השיקום בשנות השישים היו מחקרים וסקרים שערכה. אחד מאלה היה סקר מאלף שעסק בשיעורי התמותה של נכי צה"ל בשנים 1950-1960, שנערך ע"י ד"ר יהואש גורדון, היועץ הרפואי למחלקת השיקום. דר' גורדון ביקש לבדוק את הקשר בין פציעתם או מחלתם של נכים ובין פטירתם. בדיקתו התבססה על עיון בתיקיהם האישיים של 73 נפטרים. לגבי 46 מהם, שני שלישים, נמצא קשר ישיר בין הפגיעה שגרמה לנכות לבין סיום חייהם (מאוחר יותר. א.ע.). השליש הנותר היו חיילים שחלו או נפצעו או מתו לאחר שחרורם ותביעותיהם לא הוכרו על-ידי מחלקת השיקום, כיוון שלא נגרמו בזמן ועקב שירותם. בסקר בלטה העובדה כי מספר הנפטרים כתוצאה (ישירה ומיידית. א.ע.) מפציעות היה זעום ביותר, שניים בלבד [פגיעות ראש]. הייתה זו בלי ספק תעודת כבוד לטיפול הרפואי (הראשוני. א.ע.) שניתן להם בעת פציעתם ובמרוצת השנים".



בתמונה למעלה רואים את אריה פינק, ראש אגף השיקום במשרד הביטחון עם רעייתו של נשיא המדינה הראשון דר' חיים ויצמן, ד"ר (לרפואה) ורה ויצמן, בטכס פתיחת מרכז השיקום ע"ש הנשיא הראשון חיים ויצמן.  (צילום: ארכיון תל השומר)



פורסם בעיתון 'הצופה' - 19 באפריל 1955 (מקור: אתר העיתונות ההיסטורית)

הצריפים של מרכז השיקום נשרפו (אירוע פלילי? לא יודעים...) בסביבות 1975 או 1976. ארכיון בית החולים שנאסף בו חומר משנת 1948 נשרף גם הוא בחלקו ועמו מכשור רב. כנראה שמאז נשכח גם שמו המקורי של המרכז: "מרכז השיקום ע"ש חיים ויצמן".




 

טכס פתיחת היחידה הלאומית לטיפול ושיקום נפגעי חוט השדרה (שיקום ב') בתל השומר התקיים בשנת 1978. בתמונה למעלה נראה פרופ' סר לודוויג גוטמן שהתכבד לגזור את הסרט ולידו עזר ויצמן, אחיינו של נשיא המדינה הראשון חיים ויצמן. (צילום: ארכיון תל השומר) התמונה למטה חדשה יותר: משתתפי הכינוס של IMSOP שארגנתי בשנת 1990 כמה חודשים לפני מלחמת המפרץ. ד"ר גבי זייליג עומד בשורה של החברים מחו"ל.



ברבות השנים נשכחו חיים ויצמן ולודוויג גוטמן, וכעת נקרא אגף השיקום על שם דר' מרדכי שני?! למוט'קה שני יש הרבה זכויות, אך גם צללים.

ברשת, כולל בערך 'שלו' בויקיפדיה ניתן לקרוא ביקורת על פעילותו של שני בעניינים שונים המפורטים שם.

אז על שמו צריך לקרוא את אגף השיקום בתל השומר ???

 

 

 

 

28 views0 comments

Recent Posts

See All

Comments


bottom of page