Search
  • אבי עורי

מספר עניינים שוליים ולא כל כך שוליים (1) - אוגוסט 2021


1. במאמרו של נתן רון ('הארץ' תרבות וספרות 28 במאי 2021) על הנרי אגריפה קורנליוס פון-נטסהיים הפמיניסט הראשון (1486-1535) הוא לא מזכיר את העובדה שהיה גם רופא. פון נסטהיים עבד בשירותו של הקיסר מקסימיליאן ה- 1, שרת בשליחות דיפלומטית באנגליה, שרת באיטליה בפקודת וויליאם ה- 4 ממונפרטו ושרל ה- 3 מסבויה. הוא התעניין בנסתר ובמגיה ולכן התנגש עם הכנסייה.

פון נוסטהיים (מקור: ויקיפדיה) הוא עבד כרופא בקלן, ג'נבה, פרייבורג וליון עד שמרגרט דוכסית סבויה והריג'נט של הולנד, מינו אותו כארכיונאי והיסטוריוגרף של הקיסר. הוא ישב בכלא בבריסל ובקלן עקב חובות כספיים. הוא מופיע בלקסיקון ההיסטורי-רפואי של 'לארוס'.

הוא לא היה הרופא היחידי שעסק בספיריטואליזם, כישוף ותורת הנספר. מדוע סטו רופאים לעבר הנסתר, האסטרולוגיה והכישוף?

קדם לאגריפה, האיטלקי פיאטרו ד'אבאנו (בערך: 1250-1316) רופא, אסטרולוג ופילוסוף איטלקי שלמד בפריז ועבד בפאדואה. הוא נשפט פעמיים ע"י האינקוויזיציה כעוסק בכישוף, ונפטר לפני משפטו השני.

פיאטרו ד'אבאנו (מקור: ויקיפדיה) בספריו הוא הטיף לתורתו הרפואית של Averroes ורופאים ערבים אחרים. אבנעזר סיבלי Sibly (1751–c.1799) היה רופא, אסטרולוג, בונה חופשי, ותומך בנסתר. הוא הושפע מתיאורית המגנטיזם החייתי של אנטון מסמר Mesmer הצרפתי. בכתביו התייחס לאסטרולוגיה כ'מדע' של ממש.

לא רבים יודעים, שדמותו של ד"ר ויקטור פרנקנשטיין של מארי שלי, התבססה על דמותו של רופא גרמני בשם Karl August Weinhold אוגוסט ווינהולד (1782- 1829) שערך ניסויים חשמליים מוזרים בגוויות של חיות, בנסותו להוכיח "מגנטיזם חייתי".. מארי שלי הזכירה את אגריפה בכתביה.

בשנת 1913 זכה המשורר והרופא Richet שרל רובר רישה (1850-1935), בפרס נובל בזכות עבודותיו על תגובה קשה אלרגית: אנפילקסיס. אך מאוחר יותר, במקביל למחקריו הפיזיולוגיים, האמין בספיריטואליזם ועסק במחקר פרה-פסיכולוגי.

שרל רישה (מקור: ויקיפדיה)

אדלג על רשימת רופאים אוקולטיסטים ארוכה ואזכיר עוד שניים: רופא העיניים והסופר הסקוטי סר ארתור קונן-דויל (1859 – 1930), יוצרו של הבלש המפורסם ביותר בעולם שרלוק הולמס. הוא החל לעסוק בתורת הנסתר לאחר מות אשתו, בנו וקרובי משפחה נוספים במהלך מלחמת העולם הראשונה. קונן דויל לקה בדיכאון קשה, והחל 'מתקשר' עם בני משפחתו המתים. האחרון ברשימה זו, אוסקר גולדברג (1885-1952), היה חוקר דת יהודי-גרמני שלמד רפואה. על סמך ניסיונות אישיים פרה-פסיכולוגים, פנה לתורת הנסתר. עם עליית הנאצים, היגר לארה"ב. ב'דוקטור האוסטרי' של תומאס מאן מופיעה דמותו של גולדברג כ "דר' חיים בריזאכר".



2. כתבתו של עופר אדרת על מותו של דויד דושמן, "אחרון החיילים ששחרורו את מחנה אושוויץ" (8 ביוני 2021), הזכירה לי את ביקורינו במוזיאון הקהילה היהודית במינכן לפני מספר שנים, שם קיים אזכור בולט למורשתו של תושב העיר ד"ר דויד דושמן. זכרתי שהיה רופא ספורט, בדיוק כמו אביו אלכסנדר.

דויד דושמן בשנת 2015 בברלין (מקור: CNN) אביו היה גיבור המהפכה, רופא פעיל, שנשלח כמו רבים אחרים לגולאג הסיבירי, שם גם מת בשנת 1949 . אמו של דוד הייתה רופאת ילדים. דוד היה טנקיסט שאכן זכה להרבה עיטורים על גבורתו במלחמה ועל שחרור מחנה המוות אושוויץ. כתבות רבות לזכרו נכתבו בימים האחרונים בעיתונים המובילים בעולם. גם הוועד האולימפי הבינלאומי IOC ציין את הצטיינותו בספורט הסייף בנבחרת רוסיה. לא רבים ציינו את העובדה שהיה בעצמו, אולי לזמן קצר, רופא ספורט.


3. אינני יודע אם שני הרופאים המצריים האלו נפגשו אי-פעם. אינני יודע באם ידעו אחד על השני. הראשון חי בברלין, והשני ב-יינה. ואיזו תהום פעורה בין השניים.

ד"ר מוחמד חלמי, Mohamed Helmy נולד בשנת 1901 בחרטום, בירת סודן, להורים מצריים. ב- 1922 יצא לגרמניה ללמוד רפואה ולאחר הסמכתו, קיבל עבודה בבית החולים ע"ש Robert-Koch ששינה את שמו מאוחר יותר לביה"ח העירוני ברובע 'מואבית' MOABIT . בביה"ח הנודע פעלו רופאים יהודיים רבים. למרות הצטיינותו, בעת עלות הנאצים לשלטון, החל לסבול כ'לא-ארי'. הוא גם הביע בגלוי את התנגדותו לחוקים החדשים שהנאצים הפעילו. בשנת 1937 הוא פוטר, ונאסר עליו להיות מועסק בבתי חולים ציבוריים או לשאת לאשה את ארוסתו הגרמנייה . בשנת 1939 נאסר לשנה ושוחרר מסיבות רפואיות.

דר' מוחמד חלמי (מקור: מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה - התמונה באדיבות: Carla Greenspan )

למרות חקירות תכופות של הגסטאפו, חלמי וחברתו, פרידה שטורמן, הסתירו ודאגו למזון ולתרופות, לבני משפחת גוטמן-בורוס ורודני בברלין, ודאגו להעבירם למקומות מחסה אחרים מדי פעם. עם תום המלחמה, המשפחה היהודית היגרה לארה"ב, ואילו חלמי נשאר בברלין, המשיך לעבוד כרופא משפחה ומת בשנת 1982.

מוסד יד-ושם הכיר בו ב- 2013 כחסיד אומות עולם יחד עם אשתו פרידה שטורמן (Frieda Szturmann): בתחילה, בני המשפחה של חלמי שאותרו במצרים כדי למסור להם את תעודת חסיד אומות עולם, סירבו לקבלה. מאוחר יותר, בשנת 2017, הסכים קרוב משפחה שהיה רופא, לקבל את התעודה.

תעודת 'חסיד אומות העולם' של דר' חלמי (מקור: מוסד 'יד ושם')

סיפורו של רופא מצרי אחר שונה לגמרי. יוסוף איברהים נולד בקהיר בשנת 1877 לאב רופא ואם גרמנייה. הוא יצא ללמוד רפואה במינכן, וסיים בשנת 1900. הוא עבד ללא תשלום תקופה מסוימת בהיידלברג, שב למינכן, הצטיין כרופא ילדים וחוקר, והתאזרח בגרמניה ב- 1912 השנה בה זכה למינוי כפרופסור. הוא הוזמן לנהל מחלקת ילדים באוניברסיטת פרידריך שילר ב-יינה. על שמו נקראת מחלת עור ( תסמונת בק- איברהים, זיהום פטרייתי,[קנדידיאזיס] מולד של העור). עם עליית הנאצים לשלטון, האידאולוגיה שלהם קסמה לאיברהים, והוא היה פעיל בתכנית השמדת ילדים חולים ונכים. לאחר המלחמה זכה איברהים לכבוד גדול בעירו ובארצו. לאחר מותו בשנת 1953, קראו על שמו מרפאות, רחובות, קליניקה אוניברסיטאית ועוד. רק בשנות האלפיים, הוסר שמו מכול אזכורים אלו. נותר רק לשנות את שם המחלה הקרויה על שמו ולקרוא לה ע"ש בק : בק ( Soma Cornelius Samuel Beck ) היה רופא עור יהודי הונגרי .


4. על רופאיו היהודים של היטלר

בשנת 1938, כאשר אוסטריה סופחה לגרמניה הנאצית, היהודים החלו מיד לסבול מהגבלות, רופאים ואקדמאים פוטרו, חלק נאסרו, חלק קטן הצליח לברוח. דר' אדוארד בלוך Dr. Eduard Bloch ( 1872-1945) בלוך ולא 'בלוק' (כפי שכתב צח יוקד במאמרו על אוטו וורבורג, 'גלריה' של 'הארץ', 21 ביוני 2021) היה כבר בן 66, רופא צ'כי במקורו שנאסר עם אשתו. בלוך היה רופא המשפחה של משפחת שיקלגרובר-היטלר, ולא "רופאו האישי" כפי שכתב יוקד. הוא כתב לקנצלר היטלר שיעזור לו להשתחרר ולעקור לארה"ב.

דר' אדוארד בלוך (מקור: ויקיפדיה) היטלר זכר את טיפולו המסור של בלוך באמו שגססה מסרטן. הוא ציווה על הגסטאפו לשחררו. כשהגיעה הוויזה האמריקנית, הזוג בלוך נסע לבני משפחתו שעזבו עוד קודם את אוסטריה והתיישבו ברובע ברונקס בניו יורק. בלוך לא קיבל רישיון עבודה בארה"ב, ובתו ובעלה Dr Franz Kern, תמכו בזוג בלוך. ה- OSS - Office of Strategic Services , שהפך עם הזמן ל- CIA, תחקר את בלוך על אישיותו של היטלר, נטיותיו, אמונותיו וכיוב'. בלוך כתב ספר זיכרונות, שם הוא מציין את העובדה שבתחילת המאה, הוא שימש כרופא משפחת היטלר בעיר לינץ באוסטריה. וכך כתב בלוך: "נולדתי בכפר קטן בדרום בוהמיה, ששלטו בו לסירוגין אוסטריה, גרמניה וצ'כוסלובקיה. למדתי רפואה בפראג, גויסתי לצבא האוסטרי, ובשנת 1899 הוצבתי בלינץ, העיר השלישית בגודלה באוסטריה. בשנת 1901 שוחררתי, והחלטתי להישאר בעיר ולעבוד בה כרופא משפחה. לינץ הייתה עיר שלווה בהשוואה לווינה הסוערת והעליזה . כשאדולף היטלר היה בן 13, חיו בלינץ כ- 80 אלף בני אדם. חדר הבדיקה שלי היה בביתי הישן, מבנה בסגנון הברוק במרכז העיר. משפחתו של היטלר הגיעה ללינץ ב 1903, האב, אלויס שיקלגרובר-היטלר, עבד כפקח מכס בעיר קטנה סמוכה. האב הועיד לבנו קריירה ממשלתית דומה, למורת רוחו של הבן. היטלר רצה להיות אומן. סמוך לצאתו לגמלאות מת האב באופן פתאומי משבץ מוחי, האם נותרה עם ילדיה. בגיל 40. בלוך תיארה כאשה הגונה, ישרה ונעימה. היא הייתה צעירה בעשרים שנה מבעלה. היא מכרה את הבית, שכרה דירה צנועה, והתפרנסה מפנסיה ממשלתית". בלוך תיאר את אדולף כשברירי ועדין , מלנכולי ונתון למחשבות. הילד טייל בהרים, שחה בדנובה, האזין למוזיקה, הוא קרא במיוחד ספרי הרפתקאות אמריקנים, כמו של קרל מאי וג'יימס פניימור קופר.

היטלר העריץ את אמו והיה קשור אליה מאוד, והיא מצידה העריצה את בנה. מספר ימים אחרי מות האב, כל המשפחה: קלרה האם, שתי בנותיה, ואדולף, הופיעה במשרדו של בלוך. הרופא היה מאוד מקובל על יהודים ונוצרים. בלוך הפך לרופא משפחת היטלר. האם לקתה בסרטן שד, ובלוך לא חייב את המשפחה לשלם לו עבור שרותיו. הוא ליווה אותה והקל על כאביה עם גסיסתה. אדולף פיתח עם השנים תיאוריה שבלוך הרעיל אותה...

מעניין להיזכר שהיה עוד רופא יהודי שטיפל בהיטלר. היטלר גויס עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ובשוחות נחשף לגזים ופונה משדה הקרב כשהוא לוקה בעיוורון. הוא הועבר ע"י הרופא שבדק אותו קרוב לשדה הקרב, ליחידה נאורו-פסיכיאטרית ב PASSEWALK ,

כ- 100 ק"מ מברלין. העיירה נבנתה במאה ה 12, ושם אשפזו נפגעי "הלם קרב". הרופא הצעיר היה יהודי: קרל קרונר Karl Kroner 1878-1954. הוא החל התמחותו כפנימאי ואח"כ כניאורולוג. כשבדק את היטלר, היה כמעט בטוח שהאבחנה הכי נכונה בסופו של דבר, היא 'היסטריה'. המלצתו הייתה כאמור להעבירו למחלקה נאורו -פסיכיאטרית בניהולו של Prof. EDMUND ROBERT FORSTER, שעבד בביה"ח המפורסם בברלין- CHARITE. קרונר עצמו היה בוגר קרבות קשים ב- Verdun, Sedan וחווה התקפות גזים במלחמת השוחות. לאחר תום המלחמה, הוא חזר למשרתו האזרחית, וב -1938 גם הוא נאסר ע"י הגסטאפו. למזלו, חברו הטוב, קונסול איסלנד בברלין, דאג לשחררו. הוא דאג לוויזה לאיסלנד ומשם גם קרונר ומשפחתו הגיעו לארה"ב. הוא העיד בפני חוקרי ה- OSS על בעיותיו הרפואיות והנפשיות של היטלר.



5. על השואה הארמנית והשואה היהודית


נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הכריז על הטבח העותומאני בעם הארמני כג'נוסייד - רצח עם. היה זה הרופא המיסיונר האמריקני קלארנס דוגלס אשר (USSHER (1870-1955 שהיה עד ראייה ופרסם יומן על הזוועות בשנת 1915. יומנו שימש בסיס לסרט "אררט" משנת 2002.

קלארנס אשר (מקור: ויקיפדיה) ספרו של וורנץ וורפל '40 הימים של מוסא דאג' , הוא הספר המפורסם ביותר שהנציח את סבלו של העם הארמני ברחבי העולם.

הגרמני Armin Theopil Wegner (1886-1978 ) , ד"ר למשפטים, חובש בצבא הקייזר, דיווח על השואה הארמנית בזמן אמת. הוא כתב לנשיא האמריקני וודרו ווילסון על מה שעיניו ראו, וביקשו להזדהות עם הסבל הארמני. בשנת 1933, מחה ווגנר במכתב להיטלר, על רדיפת היהודים. ווגנר נאסר, והועבר בין שבעה בתי כלא ומחנות. הוא ברח וגלה לאיטליה ואופשר לו בשנת 1941 ללמד גרמנית ולפרסם מאמרים וספרים. הוא הוכר ע"י יד-ושם כחסיד אומות עולם בשנת 1967.



4 views0 comments