Search
  • אבי ובני

מחשבות על ההיסטוריה של העיתונות הרפואית

Updated: Feb 28, 2021


מאגרי המידע הסוקרים את הספרות הרפואית והפסיכו-סוציאלית במאה ה- 21, מדווחים על אלפי מגזינים הנסקרים שם. המבול הבלתי נתפס של עיתונות מקצועית כבר מזמן לא מאפשר קריאה מסודרת ועקבית, אלא סקירה ממוחשבת או קריאה סלקטיבית בנושא מסוים או במגזין מסוים. נעזרתי בדר' ג'ני צפריר, עמיתה גמלאית מהספרייה הרפואית בתל-השומר, והתברר שה- PubMed , האתר המרכזי של ספרות רפואית בארה"ב, סוקר 5200 עיתונים ומגזינים ב- 37 שפות, משנת 1949 ועד היום. מספר זה כולל : 237 מגזינים במדעי ההתנהגות, 43 ברפואה סוציאלית, 89 במדעי החברה, 26 בפסיכופרמקולוגיה, ובפסיכופיסיולוגיה 52 מגזינים. באינדקס עיתונות של מדעי החברה: INDEX SOCIAL SCIENCES CITATION למשל, קיימת סקירה של 2106 מגזינים, ואילו במדעי ההתנהגות: 2450 מגזינים.

עיתונים קמים, ועיתונים נעלמים, ועוד לא הזכרנו את אתרי האינטרנט, ספרים, חוברות מקצועיות, דו"חות על כנסים, עיתונים פנימיים של בתי חולים או ארגונים, ועוד ועוד.

שורשיה של העיתונות הרפואית - מדעית לוקחת אותנו במנהרת הזמן לאמצע המאה ה- 17 באירופה: לגרמניה, צרפת ואנגליה.

באחד בינואר 1652, נפגשו ארבעה רופאים כדי לייסד את:

Academia Naturae Curiosorum Schweinfurt בעיר החופשית האימפריאלית ,ANC הארגון האקדמי של מדעי הטבע

שבבוואריה, גרמניה. עשר שנים מאוחר יותר, הם הוציאו לאור חוברת בשפה הלטינית שהכילה 18 מאמרים. מטרת הפרסום הייתה: "להאדיר את שם אלוהים, להעצים את האומנות הרפואית, ולהועיל לבני האדם". השם המלא של העיתון היה: Miscellanea curiosa medico-physica Academiae Naturae Curiosorum sive Ephemeridum medico-physicarum Germanicarum curiosarum annus primus.



המונוגרפיה הראשונה פורסמה ע"י אחד מחברי האקדמיה הזו: פיליפ ג'ייקוב זקס פון לוונהיימב

Philipp Jakob Sachs von Lewenhaimb (1627–1672) .רופא ואיש –טבע גרמני מברסלאו


פון לוונהיימב (מקור: ויקיפדיה)

הוא ערך את העיתון שיצא לאור בשנת 1670, וניתן לראות בו את העיתון הרפואי הראשון בעולם. זקס למד רפואה בלייפציג, הולנד, פריס, מונפלייה ולבסוף בפדואה שבאיטליה שם קיבל את התואר הרפואי. ב- 1651 חזר לעירו ברסלאו לעבוד שם כרופא, שם גם מת כשנתיים לאחר שהוציא לאור את הגיליון הראשון של עיתונו. אחד מספריו דן בשימושים הרפואיים של היין. זקס הבחין בשלושה סוגים של יין : aqua ardens , aqua vitae & brandy [Branntwein] וכתב כיצד יש להכינם, להשביחם וכו'. העיתון הוקדש לקיסר ליאופולד הראשון (1705 -1640) Leopold I שגילה עניין רב ברפואה ובמדעים.

לכן הארגון המדעי ANC נקרא מאז, Leopoldina. רק בשנת 1677 נתן הקיסר לארגון המדעי את השם המלא :

Sacri Romani Imperii Academia Naturae Curiosorum .ARGO :וסמל הארגון היה אוניה באותה עת, היו רשומים 73 רופאים ומדענים מגרמניה ומארצות אחרות כחברים באיגוד .המדעי

אחד מהם, תומס ברתולינוס האב, שלח מדנמרק לעיתון הגרמני, מאמרים לפרסום.

רופא נוסף בחבורת המייסדים היה יוהאן לורנטיוס באוש

Johann Laurentius Bausch [ 1605-65 ]


באוש (מקור: ויקיפדיה)


הוא היה רופא עירוני בעיר Schweinfurt בדרום בוואריה.

הוא פתח מוזיאון לחפצים וממצאים נדירים, ובשנת 1652

הוציא לאור את רשימת החפצים Miscellaneum Curiosa .

רופא אחר בחבורת המייסדים, דר' יוהאן דניאל מאז'ור

Dr Johann Daniel Major [1634-93] ,באנגליה Royal Society -שהתכתב ב- 1664 עם מזכירה הראשון של ה (Henry Oldenburg ) 1619-77 הנרי אולדנבורג .שהיה גרמני שהיגר לאנגליה, והודיע לו על הקמת הארגון והעיתון .אולדנבורג היה ידידם של רוברט בויל, ג'והן מילטון, ורבים אחרים

כעורך העיתון – Philosophical Transactions, הוא שלח לרפרנטים את כתבי היד שקיבל כדי להעריכם לפני הפרסום! העיתון יוצא לאור עד היום ולמעשה הוא העיתון הרפואי –מדעי שיוצא לאור ברציפות מאז שהחל להתפרסם באמצע המאה ה- 17. התכתבויות של אולדנבורג עם גדולי ההוגים באותה עת, ידועות ביותר: למשל עם שפינוזה, מלפיגי, ואן-לבנהוק, ריינר דה-גראף ורבים אחרים. מיקום האקדמיה הלאופולדינית וספרייתה, נעו ונדדו בכל פעם לפי בחירת הנשיא החדש של האקדמיה. כיום יש לאקדמיה זו כ- 1300 חברים, מ 30 מדינות.

עוד שני עיתונים היכולים להיחשב גם כן כראשונים בהיסטוריה הרפואית: העיתון האנגלי: Philosophical Transactions of the Royal Society

והצרפתי: Journal des Scavans ( Journal of the Learned/scholars).

מייסד העיתון הצרפתי הראשון היה עו"ד וסופר דר' דניס דה סאלו (1626 – 1669). לאחר הוצאה לאור של 13 חוברות, "דוכאה" הוצאת העיתון, אך חודשה לאחר זמן לא רב. העיתון כלל גם ידיעות לא רפואיות כמו, פרסום על מותם של אישים מפורסמים, היסטוריה של הכנסייה, הודעה על ספרים חדשים, ועניינים בעלי גוון משפטי. בעיתון הצרפתי כתבו גם כותבים מארצות אחרות. העיתון של דה סאלו גרם לרבים מהפקולטה לרפואה, מגדולי הספרות והמסדר הישועי, להפוך לאויביו, וכעבור שנה הוא הוחלף. שגיאתו של דה סאלו הייתה ברורה: הוא ביקר בעיתונו גופים שלא היו רגילים כלל לביקורת: סופרים אחרים, הכנסייה ובית המלוכה. העיתון הפסיק לצאת לאור בעת המהפכה הצרפתית, וחזר להופיע בשם Journal des savants , אך רק משנת 1816 שב להופיע באופן סדיר, כשהוא משנה את אופיו לספרותי ולא מדעי. דה סאלו היה ידידו הקרוב של ז'אן בטיסט קולבר Jean-Baptiste Colbert שייסד את האקדמיה הצרפתית ב- 1666, והוא זה שעודד אותו להוציא את עיתונו. עובדה חשובה הקשורה לעיתון של דה סאלו קשורה לתיאופטרסט רנודו: Théophraste Renaudot ( 1586- 1653) שהיה רופא שסיים לימודיו במונפלייה. ב- 1612 הוא מונה לרופא החצר, וחמש שנים אח"כ פתח "לשכת עבודה" לעניים.

רנודו (מקור: ויקיפדיה) כך הוסיף לתאריו גם את המינוי של מושל-כללי לענייני העניים. הוא המיר את דתו לקתולית, ובעזרת הקרדינל רישלייה Richelieu טווח פעולותיו הסוציאליות התרחב. בחודש מאי 1631, הוציא רנודו לאור את העיתון היומי הצרפתי הראשון בשם "Gazette de France" בו הגן על פעולות הקרדינל. שנה לאחר מכן יצר מסגרת "אקדמית" לשיעורים ודיונים רפואיים, מעין בי"ס חופשי לרפואה. משנת 1640 החל לדאוג עם עוד 15 רופאים, לייעוץ רפואי חינם לעניים. כעבור שנתיים פרסם ספר צרפתי ראשון על האבחנה הרפואית: A La présence des absents. למעשה נועד הספר לקורא הלא מלומד שיוכל לאבחן את בעיותיו, ממש כפי שעושים היום אתרי אינטרנט המנגישים לגולשים מידע רפואי בגובה העיניים. הוא גם יצא כנגד "טיפולים" שהיו מקובלים אז כמו הקזת דם, וחוקנים. הפקולטה הפריסאית לרפואה התנגדה לפעילותו של רנודו. ב- 1641 הקרדינל מזרן (Cardinal Jules Mazarin ) מינה אותו להיסטוריוגרף מלכותי. לאחר מותם של הקרדינל רישלייה והקיסר לואי ה-13, סר חינו של רנודו. בשנת 1644 בוטל רישיונו הרפואי, והשירות חינם לעניים חודש ע"י אחרים. בשנת 1702 נוסד העיתון המדעי הצרפתי השני :

Histoire & memoires de l'academie Royale des sciences

באירופה של המאה ה-17, היו שלושה סוגים של איגודי "מלומדים": הראשון: ספרותי, שבראש מעייניו היו השפה והיצירתיות. המקור היה בפירנצה, איטליה : Accademia della Crusca . בהמשך נולדו בצרפת הרעיונות של הקרדינל רישלייה בייסוד האקדמיה הצרפתית Academie Francaise . הסוג השני: איגודים מדעיים, שכללו מדענים ופילוסופים, שהחל גם כן באיטליה, בעיר נפולי בשנת 1560. הסוג השלישי: ארגונים מקצועיים: רופאים, עורכי דין, ועוד. אך פעילותם של אינטלקטואלים בולטים במאה ה-17, מישל סרווטוס, סיר תומס מור, ג'ורדנו ברונו, ברוך שפינוזה, אוריאל ד'אקוסטה, גלילאו גליליי ניקולאוס קופרניקוס ואחרים, לא הצליחו בסופו של דבר, לערער את ההגמוניה החזקה והשתלטנית של הממסד הדתי, היהודי או הנוצרי. דעותיהם של אינטלקטואלים אינדיבידואליסטים, ופילוסופים גדולים של התקופה, החלו לחלחל אט אט לתוך המחשבה המדעית ששלטה עד אז, כמו של שפינוזה, בייקון, דקרט, לוק ואחרים, או של רופאים דגולים כמו וויליאם הארווי, דה-גראף, אנטוני ואן-לוונהוק מדלפט, מרצ'לו מלפיגי ופרנצ'סקו רדי האיטלקים, נילס סטנסן הדני, תומס סידנהם האנגלי ורבים אחרים. הפריצה הגדולה של העיתונות הרפואית נעשתה למעשה במאות ה- 18 וה- 19. אם עד אז הייתה הלטינית השפה המשותפת למדענים, פילוסופים, רופאים, משפטנים ואנשי-דת, הרי עם התגבשות הלאומיות באירופה, והתפוצצות הידע והמידע, החלו להופיע עיתונים בשפות מקומיות רבות. בשבוע בו פרצה מלחמת יום-כיפור, אוקטובר 1973, התפרסם מאמר של עורך "הרפואה" דר' ישראל סום לציון 150 שנות המגזין "לנצט", כתב העת הרפואי המפורסם בעולם. הגיליון הראשון של ה- Lancet יצא לאור ב- 5 באוקטובר 1823.

הגיליון הראשון (מקור: ויקיפדיה) העורך היה תומאס וויקלי Thomas Wakeley (1795- 1862). כשהחל הלנצט לצאת לאור, כבר היו קיימים מספר עיתונים רפואיים ומדעיים באנגליה, למשל:

London medical and physical journal ,שיצא לאור רק בין 1799 ל- 1833 London medical and surgical spectator journal -וה ( or- monthly register of medicine, in its various branches 1808).

מעניין לציין, ששמות החולים המתוארים כ"מקרים רפואיים" בעיתונים, מופיעים במלואם, אולי כדי להוכיח שמדובר במקרים אמיתיים. לא ידוע אם החולים נתנו את הסכמתם לפרסום שמם. מעבר למטרותיו של עיתון רפואי כללי, רצה וויקלי גם להקנות ידע, לפרסם עקרונות של אתיקה רפואית, ולזעזע את היסודות השמרניים והצבועים של הממסד הרפואי. בשנת 1840 נוסד: British Medical Journal. כיום ניתן לעיין בעיתונים רפואיים ישנים שנעלמו, כמו: Provincial medical & surgical journal, The Boston medical & Surgical Journal שהחל לצאת לאור בשנת 1824, Eclectic Medical Journal שהחל להתפרסם ב- 1857 בסינסינאטי, American Journal of indigenous Materia שיצא לאור משנת 1860 בניו יורק,

Medica and Repertory of Medical Science .יצאה לאור ב- 1883 והעורך הראשון היה נתן סמית דיוויס JAMA .Nathan Smith Davis שנוסד בידי רודולף וירכוב Archiv fur pathologische Anatomie Rudolf Virchow (1821-1902) .והרשימה עוד ארוכה ביותר


העיתונות הרפואית היום "מתפוצצת", והופכת לוירטואלית כחלק מהמהפכה שאנחנו חווים בעשורים האחרונים. פעם היה "כיף" לשבת בספריה, למשש ולהריח את העיתונים והמגזינים. אין כול אפשרות לעקוב ולסקור קמצוץ מהמתפרסם. ניתן להתרכז לכול הפחות בתקצירים מהעיתונות המובילה, או רק עיתונות מהשטח שהחוקר או הרופא מעוניינים בהם. ברור שאין כול אפשרות כמעט לבדוק מה אמין ומה לא, ויש לסמוך על מערכות העיתונים ועל הסוקרים שבדקו וסיננו לפני הפרסום. למרות שכנראה מדובר בתופעה נדירה, מתגלים מידי פעם זיופים ורמאויות והעיתון נאלץ "למחוק" את המאמר שפרסם ברשת ולהוקיע את הכותבים. דווקא העת הממוחשבת והוירטואלית מאפשרת בקלות לבדוק "העתקות" לא מורשות ותופעות פסולות אחרות.

העיתונות הרפואית היהודית החלה כמובן באירופה, בפולנית ובאידיש. בתחילה, העיתונות היומית פרסמה מאמרים שכתבו רופאים: למשל, עיתון "הצפירה". וכן, היו ידיעות על חידושים ברפואה או במדע.

בארץ ישראל: ההסתדרות הרפואית (הר"י) נוסדה בשנת 1912. בתחילה הודפסו פרוטוקולים של הישיבות, ידיעות שונות, ורק בשנת 1924 החלה הר"י להוציא לאור את עיתון "הרפואה" הממשיך להתפרסם בקביעות עד היום.


גיליונות אחרונים של עיתון "הרפואה" (מקור: הר"י)


כיום יוצאים לאור גם :" הרפואה הצבאית " ו- " UPDATE הרפואה". "\

הL

ה- ISRAEL JOURNAL OF MEDICAL SCIENCES שינה שמו בשנת 1999 ל IMAJ = ISRAEL MEDICAL ASSOCIATION JOURNAL


במשך כמה שנים בין 1942 - 1958, ההסתדרות הרפואית הוציאה לאור גם את: Acta Media Orientalia בשפה האנגלית. המגזין "דפים רפואיים" יצא לאור במשך כמה שנים (משנות השלושים ועד שנות השבעים לערך) ע"י קופת חולים של ההסתדרות.

ופרסום נוסף: "קורות", שנתון עברי ( חציו באנגלית) לתולדות הרפואה, היוצא ברצף משנת 1952.

(מקור: הוצאת מאגנס)

9 views0 comments